הסכם ממון מול צוואה – מה אומר החוק ומה חשוב לדעת
- Itzik Zaft
- 27 ביולי
- זמן קריאה 5 דקות
מקרה אמיתי שהגיע לבית המשפט המחוזי ממחיש עד כמה חשוב להבין את ההבדלים בין הסכם ממון לבין צוואה. בני זוג בנישואים שניים (עם פער כלכלי משמעותי לטובת הבעל) חתמו על הסכם ממון, אך לא טרחו לערוך צוואה. למרות שנישואיהם ארכו 25 יום בלבד, הסכם הממון הלקוי ביניהם הוביל לסכסוך ירושה שארך למעלה משלוש שנים. בני הזוג לא השכילו להבין שהסכם ממון אינו יכול לקבוע הסדרי ירושה לאחר המוות – זאת ניתן לעשות רק באמצעות צוואה. לאחר פטירת הבעל ללא צוואה, התברר שהמצב החוקי שונה מכוונותיו: בהיעדר צוואה חוקית, חוק הירושה נכנס לתוקף והאלמנה קיבלה מחצית מרכושו של הבעל באופן אוטומטי – בניגוד למוסכם ביניהם וכנראה בניגוד לרצונו המקורי. כשניסתה האלמנה לתבוע גם דירה שהובטחה לה בהסכם, קבע בית המשפט שהסעיף הזה חסר תוקף, כיוון שרק צוואה יכולה להסדיר הורשת נכס לאחר המוות. מקרה זה מדגיש את ההבדלים המהותיים בין הסכם ממון לבין צוואה, ואת החשיבות שבהיכרות עם חוק הירושה והשלכותיו במצבים כאלה.
מהו הסכם ממון?
הסכם ממון הוא חוזה משפטי בין בני זוג (לפני נישואים או במהלכם) הקובע כיצד יחולק הרכוש ביניהם במקרה של פרידה או גירושים. מטרת ההסכם היא לתת לבני הזוג שליטה וגמישות בקביעת היחסים הכלכליים, במקום להסתמך על ברירת המחדל הקבועה בחוק. ההסכם מקבל תוקף משפטי מחייב מרגע אישורו ואינו ניתן לשינוי אלא בהסכמת שני הצדדים. במילים אחרות, זהו חוזה מחייב שמבטיח כיצד יחולקו הנכסים בעת אירוע כמו גירושים, וניתן לעצב אותו לפי צורכי בני הזוג.
במקרה שתואר לעיל, ההסכם בין בני הזוג קבע הפרדה רכושית מלאה – רכושו של כל צד יישאר שלו ולא יתערבב. כדי להבטיח שהאישה לא תיפגע כלכלית, הבעל התחייב לרכוש "דירת השקעה" בשווי של לפחות 1.9 מיליון ש"ח, והאישה תקבל בעלות בחלקים מהדירה בהתאם לאורך הנישואים: אחרי 4 שנים – שליש דירה, אחרי 7 שנים – שני שלישים, ואחרי 10 שנים – הדירה כולה תהיה שלה. בנוסף, סוכם שם כי אם הבעל ילך לעולמו בעוד הנישואים נמשכים, האישה תקבל מיד את מלוא הדירה שהובטחה – תוך הצהרה ש"התחייבות זו היא סופית ובלתי חוזרת, אשר תגבר על כל הוראת צוואה...". לכאורה, בני הזוג ניסו לכלול בהסכם הממון הוראה מה יקרה לרכוש במקרה מוות, ולהפוך אותה לבלתי ניתנת לשינוי. אך כפי שנראה, דווקא כאן נעוצה הבעיה: לחוזה כזה אין תוקף חוקי בכל הנוגע לירושה לאחר המוות.
מהי צוואה?
צוואה היא מסמך משפטי שבו אדם (המוריש) מפרט כיצד יחולק עיזבונו אחרי מותו, למי יועבר כל נכס או חלק מהנכס. צוואה מאפשרת לאדם לשלוט בחלוקת רכושו לאחר חייו, במקום שהחלוקה תיקבע לפי ברירת המחדל של החוק. יש סוגים שונים של צוואות, אך המכנה המשותף הוא שהצוואה צריכה לעמוד בדרישות חוק הירושה כדי להיות תקפה.
נקודה מהותית היא שצוואה היא הוראה חד-צדדית של המוריש – היא אינה חוזה בין שני צדדים. משמעות הדבר היא שהמוריש רשאי לשנות את צוואתו או לבטלה בכל עת, באופן חד-צדדי, כל עוד הוא בחיים ובדעה צלולה. גמישות זו מאפשרת לאדם לעדכן את רצונותיו לאורך השנים, אך גם אומרת שאין לאף אדם אחר ודאות מוחלטת לגבי מה שייקבע בצוואה עד רגע הפטירה. אם אדם לא השאיר צוואה, חלוקת רכושו תתבצע לפי חוק הירושה ("ירושה על פי דין") – בדרך כלל בן/בת הזוג יקבל חלק משמעותי (למשל מחצית, כשיש גם ילדים), והיתרה תחולק בין ילדיו או שאריו האחרים. במקרה המתואר, משום שלא נכתבה צוואה כלל, קיבלה האלמנה מחצית מרכוש הבעל באופן אוטומטי על פי דין, בעוד שעם צוואה היה הבעל המנוח כנראה מעדיף הסדר שונה.
מה קובע חוק הירושה לגבי התחייבויות אחרי המוות?
חוק הירושה הישראלי אוסר במפורש על הסכמים והתחייבויות שנותנים מתנות או זכויות לאחר המוות, אלא אם כן הדבר נעשה בתוך צוואה חוקית. החוק קובע שכל התחייבות של אדם בחייו להעניק נכס למישהו אחר לאחר מותו – היא חסרת תוקף אלא אם נעשתה במסגרת צוואה. הרציונל הוא למנוע עקיפה של דיני הירושה באמצעות חוזים: חלוקת העיזבון לאחר הפטירה צריכה להיקבע על פי צוואה תקפה או על פי דין, ולא בהסכמים פרטיים "מאחורי גבו" של החוק.
בשל עיקרון זה, סעיף הירושה שנכלל בהסכם הממון של בני הזוג – שבו הבעל הקנה לאישה את מלוא הזכויות בדירה במקרה מותו – נחשב בלתי חוקי. בית המשפט המחוזי פסל את ההוראה הזו, מחק אותה מתוך ההסכם, וקבע שהאלמנה לא תהיה זכאית לדירה המובטחת מאחר שההתחייבות לא נעשתה במסגרת צוואה. למעשה, ההסכם ביניהם היה חסר כוח לגבי הירושה: למרות רצונם להסדיר בהסכם את גורל הדירה לאחר מות הבעל, החוק גובר על כך ודורש שהדבר ייעשה בצוואה ולא בחוזה בין הצדדים.
הסכם ממון לעומת צוואה – ההבדלים העיקריים
כדי לחדד את הנושא, נציג את ההבדלים המרכזיים בין הסכם ממון לבין צוואה:
הסכם ממון: חוזה בין שני בני זוג המסדיר נושאי רכוש במהלך החיים ובמקרה של פרידה. ההסכם מחייב את שני הצדדים מהרגע שאושר, ואי אפשר לשנותו בלי הסכמה הדדית. מטרתו בעיקר לקבוע חלוקה צודקת או מוסכמת של נכסים בעת גירושים. ניתן לכלול בהסכם התייחסות למה יקרה אם אחד מבני הזוג ילך לעולמו, אך להתייחסות זו אין תוקף משפטי בתחום הירושה – החוק אינו מכיר בה כהורשת נכסים תקפה.
צוואה: מסמך חד-צדדי שבו אדם יחיד קובע כיצד יחולק רכושו לאחר מותו. הצוואה משקפת את רצון המוריש ויכולה לחרוג מכללי ברירת המחדל שהחוק קובע, אך תקפה רק אם נערכה בהתאם לחוק. המוריש יכול לשנות או לבטל את צוואתו בכל רגע לפי רצונו (ללא צורך בהסכמת היורשים הפוטנציאליים). צוואה גוברת על ברירת המחדל של החוק וניתנת לאכיפה אחרי המוות באמצעות צו קיום צוואה, והיא הכלי המשפטי היחיד שמאפשר לחלק את העיזבון באופן שונה מהקבוע בחוק.
בעייתיות במצב החוקי הנוכחי וניסיונות לשינוי
המגבלה שמטיל חוק הירושה יוצרת מצב בעייתי לזוגות המבקשים ודאות והסכמה קשיחה לגבי חלוקת רכושם לאחר המוות. בניגוד להסכם ממון (שהוא בלתי ניתן לשינוי חד-צדדי), צוואה ניתנת תמיד לשינוי חד-צדדי, ולכן אינה מהווה תחליף מושלם להוראה חוזית בין בני זוג. זוגות בפרק ב' או בעלי הון רב עשויים לרצות להתחייב זה כלפי זה לגבי הירושה (למשל להבטיח שלבן/בת הזוג החדש תהיה זכאות לנכס מסוים לאחר הפטירה, מבלי שיוכלו לחזור בהם). כיום, החוק אינו מאפשר לעשות זאת באופן סופי במסגרת הסכם ממון, מה שעלול לערער את הביטחון של הצדדים בקיום ההסכמות שלהם.
בשלב זה, בני זוג שמעוניינים לעגן הסכמות בנוגע לירושה חייבים למצוא דרכים עקיפות ויצירתיות לעשות זאת במסגרת החוק הקיים. עד שהחוק ישתנה (אם וכאשר), הפתרון הוא לרוב שילוב של עריכת צוואות תואמות לצד הסכמי ממון, או שימוש בכלים משפטיים אחרים (כגון נאמנות, ביטוח חיים ייעודי, או צוואות הדדיות – צוואות שבהן בני זוג מסכימים על חלוקת רכושם ומגבילים את יכולת שינוי הצוואה לאחר פטירת אחד מהם).
מסקנות – איך להיערך בחוכמה
המקרה שתואר מדגיש את החשיבות שבתכנון נכון של העניינים המשפטיים הנוגעים לרכוש ומשפחה. ראשית, אין לראות בהסכם ממון תחליף לצוואה – אם ברצונכם לשלוט באופן חלוקת עיזבונכם, ערכו צוואה תקפה ומפורשת המשקפת את רצונותיכם. במיוחד במקרים של נישואים שניים, משפחות מורכבות או פערי רכוש משמעותיים, מומלץ לא להסתמך על "הסכמות בעל-פה" או על הנחות לגבי מה שיקרה לפי החוק, אלא למסד את הדברים באופן משפטי ברור.
שנית, כדאי להיוועץ באנשי מקצוע המתמחים בדיני משפחה וירושה. עורך דין מנוסה יוכל לסייע בהתאמת הפתרון הנכון לכם – למשל, לערוך הסכם ממון וגם צוואה (או צוואות הדדיות) כך שיתאימו זה לזה, ולהבטיח שהוראותיכם יהיו חוקיות וברורות. הצעדים הללו יעזרו למנוע הפתעות לא נעימות וסכסוכים בין יורשים בעתיד, ולוודא שרצונכם יכובד במלואו. מדובר בגישה מושכלת ואחראית לתכנון העתיד, במקום להיגרר למחלוקות משפטיות יקרות וממושכות לאחר מעשה.
בסופו של דבר, הסכם ממון וצוואה אינם מסמכים מתחרים אלא משלימים: ההסכם נועד להסדיר עניינים רכושיים בחיי הנישואים ובפרידה, ואילו הצוואה נדרשת כדי להסדיר ענייני ירושה לאחר המוות. הבנת תפקידו של כל כלי משפטי ופנייה בזמן לכלי המתאים תבטיחו שאתם ובני משפחתכם מוגנים, ושחלוקת הרכוש תתבצע על פי רצונכם – ללא אי-הבנות, הפתעות או התדיינות מיותרת בבתי המשפט.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי אישי. לייעוץ מותאם לצרכיכם הספציפיים, צרו קשר עם המשרד.
קישור לכתבה שפורסמה בנושא במקור ביום 24.07.2025 בגלובס:
תגובות