מהו ייפוי כוח מתמשך?

ידוע כי אדם הרוצה לקבוע כיצד לחלק ולנהוג ברכושו לאחר מותו יכול לערוך צוואה ולכלול בה הוראות מדויקות ותנאים לביצועה ולחלוקת הרכוש - אך מה בדבר תרחיש שבו אדם בחיים, אולם הוא שרוי במצב רפואי שאינו מאפשר לו לקבל החלטות ולבצען בעצמו?

בעבר הייתה קיימת אפשרות אחת והיא מינוי אפוטרופוס (לגוף, לרכוש או לשניהם יחדיו). הליך שכזה מתנהל בדיעבד, לאחר שאותו אדם הפך ללא כשיר, ומשכך הטיפול בענייניו נעשה שלא תמיד בהתאם לרצונותיו ולכוונותיו, זאת תחת מגבלות ופרוצדורה המצמצמות את חופש הפעולה בטיפול בענייניו של אותו אדם.

בשנת 2017 נכנס לתוקף תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר הסדיר כלי משפטי חדש שנקרא ייפוי כוח מתמשך, המאפשר לאדם לקבל לידיו שליטה ולהיערך לתקופה עתידית שבה לא יהיה צלול וכשיר לקבל החלטות הקשורות לענייניו.

ייפוי כוח מתמשך הינו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד, כאשר לא יוכל לטפל בכך בעצמו, בתנאי שהוא מבין את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי הכוח המתמשך.

האדם (נקרא "ממנה") בוחר מרצונו, בשלב בו הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען, מי יטפל בענייניו וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו ישתנה לרעה, בשל הידרדרות במצבו. הידרדרות במצב יכולה לנבוע כתוצאה מתאונה, מחלות, זקנה, מוגבלות נפשית ומוגבלות שכלית העלולות לפגוע בכושר השיפוט של האדם.

הדרך לעשות זאת הינה ע"י מינוי מיופה כוח במסגרת ייפוי כוח מתמשך, שיהיה מוסמך לפעול בשם אותו אדם בעתיד, כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעניינו בעצמו.

לרוב, הממנה יבחר במיופה כוח על סמך יחסי אמון וקרבה (לדוגמה: בן או בת זוג, הורים וילדים) או בשל מומחיותו או ניסיונו המקצועי (לדוגמה: רואה חשבון או עורך-דין).

הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים או רק לחלקם.

עריכת ייפוי כוח מתמשך והחתימה עליו מתבצעות בפני עורך דין אשר הוסמך על ידי לשכת עורכי הדין בישראל לערוך ייפוי כוח מתמשך. בנוסף לחתימת הממנה, נדרשת גם חתימת מיופה הכוח. חתימות אלו מהוות הסכמה לתוכן ייפוי הכוח המתמשך.

שלא נדע, אך עדיף להיערך לכל תרחיש.