עקרון חובת הקטנת הנזק | סקירה

בהתאם לעקרון חובת הקטנת הנזק, על אף שאחר גרם נזק לניזוק (התובע), על הניזוק עצמו מוטל הנטל להקטין את הנזק שנגרם לו בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו.

דוגמה: אדם נפגע בתאונת דרכים וסובל מכאבים, ובניגוד להנחיית רופא לא הלך לטיפולי פיזיותרפיה. כאשר יתבע את הפוגע (או את חברת הביטוח) בגין הנזקים שנגרמו לו, תיטען כנגדו טענה כי לא פעל להקטין את הנזק שנגרם לו. במצב דברים זה, בית המשפט יכול להקטין את הפיצויים להם זכאי הנפגע, מאחר ולא פעל להקטנת הנזק בהתאם לעקרון הנ"ל.

עקרון זה בא לידי ביטוי גם בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), לפיו ייתכן כי מפר הסכם לא יהיה חייב בפיצויים או בחלקם, בגין נזק שגרם לנפגע ואותו נפגע ולא פעל למניעת או הקטנת הנזק שנגרם לו באמצעים הסבירים שעמדו לרשותו.

גם בדיני הביטוח ניתן לראות את עקרון חובת הקטנת הנזק, לפיו על המבוטח לפעול בכל האמצעים להצלת רכושו כאילו לא היה מבוטח כלל.

נטל ההוכחה כי התובע לא עמד בחובת הנזק מוטל על הנתבע. על הנתבע להראות כי התובע לא עמד בעקרון חובת הקטנת הנזק ולא פעל בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותו להקטנת הנזק שנגרם לו.

במידה והתובע (הנפגע) הוכיח שפעל כנדרש להקטנת הנזק, הוא יוכל לתבוע בנוסף לפיצויים בגין הנזק שנגרם לו גם את ההוצאות הסבירות שהוציא לצורך הקטנת הנזק.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.